ירושה בדין או על פי צוואה

חוק הירושה קובע כי במותו של אדם עובר כל רכושו, עזבונו, ליורשיו. העיזבון כולל מקרקעין, מיטלטלין, כספים ואף חובות של הנפטר. קופות גמל וביטוח מנהלים אינם נכללים בעיזבונו של הנפטר, ויורש אותם אוטומטית המוטב המופיע ברישומם. בכל מקרה אחר יש לציין במפורש בגוף הצוואה.

ישנם שני מסלולים על פיהם נקבעת חלוקת העיזבון:

מסלול ראשון - הנפטר הותיר אחריו צוואה, הירושה נקראת ירושה על פי צוואה, והיורשים הם אלה אשר הנפטר ציווה להם את עיזבונו על פי חלוקה שקבע מראש בצוואה שערך. היורשים יכול שיהיו בני אדם או גופים כגון: עמותות, מוסדות תרבות וכו'.

מסלול שני - במקרים בהם הנפטר לא הותיר אחריו צוואה, הירושה נקראת ירושה על פי דין, והיורשים הם קרוביו של הנפטר על פי סדר הקבוע בדין:

(1) מי שהיה במות המוריש בן זוגו

(2) ילדי המוריש וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם, הורי-הוריו וצאצאיהם.

אם לנפטר אין יורשים עיזבונו מועבר למדינה.

ירושה על פי צוואה

כאשר אדם מעוניין לקבוע מנגנון הורשה שונה מן הדין – מי יהיו יורשיו וכיצד יחולק העיזבון ביניהם יש צורך לערוך צוואה. כמו כן, יש צורך בעריכת צוואה גם במקרים בהם מדובר בנכסים מורכבים או במצב משפחתי מורכב. דוגמאות לצורך בעריכת צוואה: הורה אשר מעוניין להוריש לילדו המוגבל חלק גדול בעיזבון מאשר לשאר ילדיו, או במקרה ואדם מעוניין לתרום חלק מעיזבונו לעמותה.

צוואה הינה מסמך משפטי אשר תוקפו נכנס לתוקף לאחר מותו של המוריש. עד למותו יכול אדם לשנות או לבטל את צוואתו ולערוך צוואה חדשה במקומה על פי רצונו, ורק הצוואה האחרונה תהא בתוקף לאחר מותו.

לכתיבת ועריכת צוואה ישנם כללים ברורים, ויש לשמור עליהם על מנת שהצוואה תהיה תקפה.

ירושה על פי דין

בהעדר צוואה יחולק העיזבון בהתאם לקבוע בחוק הירושה, ללא התערבות והתחשבות ברצונו של הנפטר. החוק אינו מבדיל בין היורשים מבחינת מין, גיל, מצב כלכלי וכו', ואף קובע כי גם ילדו של המוריש שנולד 300 ימים לאחר מותו ייחשב כיורש של הנפטר.

ירושת בן זוג

זכות ראשונים בירושה מתחלקת שווה בשווה בין בן זוגו של הנפטר ובין ילדיו. בן הזוג של הנפטר מקבל מחצית מהעיזבון והילדים מתחלקים ביניהם באופן שווה במחצית הנותרת. בן הזוג מקבל בנוסף את המיטלטלין שהיו בבית מגורי בני הזוג וכן את מכונית הנפטר, ככל והיתה לו כזאת. אלמנה זכאית לקבל מן העיזבון את דמי כתובתה ותוספת כתובתה, ובנסיבות מסוימות יכולה אף לדרוש מזונות מן העיזבון.

במקרה שלנפטר אין ילדים – 2/3 מהעיזבון יועבר לידי בן הזוג ו-1/3 ירשו הורי הנפטר או אחיו. אם בן הזוג היה נשוי לנפטר שלוש שנים ויותר וגר עימו בדירה הכלולה בעיזבון, יזכה בן הזוג בכל חלקו של הנפטר בדירה בנוסף ל-2/3 אשר זכאי לו מהעיזבון. יש לשים לב לסיטואציה זו, שכן טעות נפוצה שבני זוג סבורים כי מאחר ואין להם ילדים, כל עיזבונם עובר לבן הזוג הנותר, ולא מודעים למצב המשפטי שרק 2/3 יוותר בידי בן הזוג, וה-1/3 הנותר כאמור, יועבר להורי הנפטר או אחיו.

בן הזוג יירש את כל העיזבון רק במקרה בו לא הותיר אחריו הנפטר ילדים, הורים, אחים או צאצאיהם.

יש לשים לב כי זכות הירושה של בן הזוג על-פי דין קיימת כל עוד בני הזוג רשומים כנשואים, ולא ניתן גט גירושין, לכן במקרה של סכסוך בין בני הזוג, וככל ובני הזוג לא מעוניינים כי בן הזוג יירש אותם עליהם להסדיר את רצונם בצוואה.

זכות הירושה של הידוע בציבור של הנפטר שווה לזו של בני זוג נשואים, אך ורק אם הידועים בציבור אינם נשואים לאחרים, וכאשר מוכיח בן הזוג שנותר בחיים כי הוא והמנוח חיו כידועים בציבור, כלומר קיימו משק בית משותף.

הורי ואחיו של הנפטר יורשים רק במקרה שהנפטר לא הותיר אחריו צאצאים ובן זוג.

נכסיו של אדם שלא היו לו ילדים או בן זוג או הורים או אחים – מתחלק העיזבון שווה בשווה בין הורי הוריו של הנפטר וצאצאיהם.

יורש ערירי – הירושה עוברת לניהול האפוטרופוס הכללי ונשמרת טרם חלוקתה מספר שנים על מנת לוודא כי אכן אין יורשים על פי דין, לאחר מכן עיזבונו עובר למדינה.

**מאמר זה, מעצם טבעו, אינו מהווה ייעוץ משפטי או חוות דעת, אלא תיאור כללי של הנושא. בכל מקרה ספציפי יש לפנות לייעוץ משפטי מעורך דין.